זהו הרגע שכל מטפל שמטפל מתוך שליחות מכיר מקרוב. הטיפול בקלינקה היה עוצמתי – שחררתם כאב פיזי כרוני או שפתחתם חסימות רגשיות עמוקות, והמטופל חווה פריצת דרך אמיתית. הוא הרגיש הקלה עמוקה, המערכת שלו נפתחה, והוא קם ממיטת הטיפולים או מסשן הייעוץ בתחושת ריחוף וריפוי. אתם נפרדים בתחושה עמוקה של סיפוק גדול – הנה, חוללנו שינוי.

אבל אז מגיע היום-יום. המטופל חוזר כעבור שבועיים, ולמרות החוויה העוצמתית שעבר איתכם, משהו בחייו נשאר קפוא. אותם סימפטומים פיזיים טורדניים, אותו כאב כרוני שחוזר, אותה תשישות או תקיעות מוכרת. הטרנספורמציה מהקליניקה נותרה כזיכרון חזק של הקלה זמנית, אבל חוקי המשחק בחוץ לא השתנו.

הפער הזה קורה מפני שחוקי הפיזיקה הקוונטית דורשים סנכרון בין התודעה והביולוגיה לבין השדה האלקטרומגנטי של הגוף. כל עוד רמת התדר בשדה לא עברה כיול מחדש, למערכת הגופנית יש נטייה טבעית לשאוף בחזרה ל-Default המוכר שלה.